במפגש שנערך ביום 30.7.18 נדונו הנושאים: האם סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח חל על תביעות פלת״ד? וכן – מה היקף זכויותיו של הצד השלישי שרכושו ניזוק כאשר המבוטח מסר גרסה כוזבת למבטח האחריות שלו, לאור רע"א 1219/18 שי פרץ נ' שלמה חברה לביטוח (18.6.18).
עשרות משתתפים השתתפו באודיטוריום של חברת כלל ביטוח אשר אירחה הפעם את המפגש. עומר חרל"פ, ממשרד עו"ד עמיקם חרל"פ ושות', סקר את הגישות השונות בפסקי דין של בתי משפט השלום והמחוזי שבחלקם נקבע, כי סעיף 25 אינו חל בפלת"ד, שכן מרמה אינה נזכרת בסעיף 7 לחוק הפיצויים כנסיבה המעניקה פטור למבטח, ובחלקם החילו את סעיף 25 גם בפלת"ד ומכוחו שללו פיצוי מנפגעי תאונות דרכים שנקטו בדרכי מרמה כלפי המבטח (ר' למשל ע"א תל אביב (6833-06-15 פלונית נ' איילון (27.9.16).
הסקירה עוררה דיון ער בין המשתתפים על השיקולים השונים שיש לשקול בנושא זה, לרבות שיקולי הרתעה ותקנת הציבור וכן, האם יש להתחשב במרמה של הצד השלישי אף שבסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח נזכרים רק המבוטח והמוטב. הכרעת בית המשפט העליון בעניין זה נדרשת, כדי לקבוע הלכה ברורה.
עו"ד אתי עטייה, ממשרד עו"ד עטייה-כץ, שייצגה בבית המשפט את חברת שלמה, הציגה את פסק הדין בעניין שי פרץ נ' שלמה בנושא זכותו של הצד השלישי בתביעת ביטוח אחריות.
כאן נדונה תביעת צד שלישי תם לב, שאופניו ניזוקו בתאונה כאשר בעליו של הרכב הפוגע מסר למבטחתו גרסה כוזבת על נסיבות התאונה.
בעניין זה נחלקו הדעות בבית המשפט העליון. כב' השופט י. עמית, בדעת מיעוט, סבר כי הצד השלישי תם הלב זכאי לתגמולי ביטוח ממבטחת הרכב הפוגע וזאת מכיוון שלקביעתו, זכותו של הצד השלישי הינה זכות מהותית אשר צמחה מיד בעת קרות התאונה, ולפיכך מרמה מאוחרת במסירת גרסתו של המבוטח אין בה כדי לגרוע ממנה, שכן חוק חוזה הביטוח העניק לו בסעיף 68, זכות תביעה ישירה נגד המבטח. אמנם הצד השלישי יכול לתבוע רק את תגמולי הביטוח שהמבטחת חייבת למבוטח, ולפיכך זכותו "נגזרת" מזכותו של המבוטח.
אולם, מכיוון שסעיף 68 נועד להגן על ניזוקים, והמבטחת אינה יכולה להעלות כנגד הניזוק כל טענה (כך למשל, לא טענת קיזוז שיש לה מול המבוטח), לכן כשהמרמה מצד המבוטח אינה משפיעה על תגמולי הביטוח להם זכאי הצד השלישי במובן זה שאין קשר סיבתי בין המרמה לבין זכאותו של הצד השלישי לתגמולי ביטוח, אין מקום לפגוע בצד שלישי תם לב.
אולם, דעת הרוב של השופטים ד. מינץ ו- י. וילנר קבעה, כי ביטוח אחריות נועד להגן על המבוטח מפני סיכון אפשרי לחבות כספית כלפי צד שלישי, ולא להיטיב עם הצד השלישי, אף שיש לצד השלישי יריבות ישירה מול מבטחת האחריות של המזיק. משנשמט היסוד לתשלום תגמולי ביטוח למבוטח (בשל המרמה) גם החובה להגן על המבוטח מפני הסיכון שבתביעת הצד השלישי, נשמטת מאליה. ברור שאם מוכח שהצד השלישי שותף למרמה – יחול הפטור על המבטח מכוח סעיף 25. סעיף 25 העוסק בתקופה שלאחר קרות מקרה הביטוח, שותק לגבי השאלה אם נדרש קשר סיבתי
בין המרמה לבין חבות המבטח כדי לפטור את המבטח מחבותו, והמסקנה היא שלא נדרש קשר סיבתי כזה. לאור התלות הברורה בין זכותו של הצד השלישי לבין זכות המבוטח – אף אם אין קשר סיבתי בין פעולות המרמה לבין חבות המבטח – חל הפטור מכוח סעיף 25.
גם בנושא זכויותיו של הצד השלישי, הועלו דעות המשתתפים במפגש, בנושא ההגנה על זכויות הצד השלישי שהחוק בסעיף 71(ב) אוסר על פגיעה בהן על ידי פעולות של המבוטח או המבטח, היקף חובות המבטח כלפי הצד השלישי (חובת ההנמקה של דחיית תביעה) וכו'.
המפגש הבא יתקיים בחודש ספטמבר, וגם הוא יהיה ממוקד וקצר (כשעתיים), במתכונת שהוכיחה את עצמה כמוצלחת בעיני כל המשתתפים.
