במפגש זום של אידה ישראל שאורגן על ידי פגי שרון, נשיאת אידה העולמית, ב-12 באוגוסט 2020, נדונו הנושאים הבוערים של שוק הביטוח בישראל ובעולם.
עו"ד זילי רוטמן , ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר הרצה על השאלה האם ניתן לראות בקורונה אירוע של סיכול חוזה, וזאת לאור הגישה המאד נוקשה עד כה בפסיקת בתי המשפט בארץ. כמעט בכל המקרים שבהם נטען סיכול, נדחתה הטענה שלא ניתן היה לצפות אירועים כגון מלחמה, מבצע צבאי,תופעות טבע חריגות , גירוש מאפריקה בשל אי שקט פוליטי וכו'. לאחרונה החל לעלות קרנה של חובת תום הלב של המתקשרים החוזיים, כבסיס לפתרון אפשרי של נסיבות בלתי צפויות וייתכן שניתן להשתמש בה בכל מקרה לפי נסיבותיו כדי למצוא פתרון.
גם הצוות הבין משרדי שהקים משרד המשפטים כדי לנסח כללים או הנחיות לפתרון מחלוקות חוזיות בשל משבר הקורונה, לא הוליד הנחיות או מסקנות, והמליץ לצדדים לנהל מו"מ בתום לב. פסיקת בתי המשפט בערכאות הנמוכות מהעת הזאת בנושא הקורונה כעילה לסיכול חוזה מציגה פסיקות סותרות, ועד שבית המשפט העליון יאמר את דברו, בכל מקרה ומקרה תתכן תוצאה שונה.
עו"ד סיגל שלימוף, משרד גרוס, אורעד , שלימוף, נציגת לוידס בישראל סקרה את המצב אצל מבטחי המשנה בעולם בעקבות הקורונה, ואת הדעה שמשבר הקורונה שפקד את העולם כולו והשפיע השפעה קשה על הביטוחים בכל התחומים, הינו תופעה אשר הממשלות ולא חברות הביטוח הן הצריכות להתמודד איתה . היקפה העצום וחסר התקדים של מגפה ושל המשבר הכלכלי שמתלווה אליה הינו אירוע קריטי שונה מכל מה שהכרנו ובלתי צפוי . לאור זאת, מוצעים עתה נוסחים של חריגי קורונה אשל יוכנסו לכל הפוליסות , לרבות פוליסות רכוש, חבויות.
עו"ד שלימוף סקרה שני נוסחים מוצעים לפיהם לא יינתן כיסוי לנזק הנובע ממגפות מקומיות, מגפות עולמיות, וירוסים ,מחלות וכו'. בדיון בין הנוכחים הועלו דעות שונות. ראשית, שהכנסת חריג כזה לפוליסות רכוש, אשר ממילא אינן מכסות נזק שאיננו נזק פיזי לרכוש, עלולה דווקא לבסס טענה שפוליסות שאינן כוללות את החריג נותנות כיסוי בנסיבות הקורונה. שנית, שההצדקה להחרגת מגפה בסדר גודל של הקורונה אינה מצדיקה החרגת וירוסים ומחלות שגרתיות. שתיקת המפקח על הביטוח בארץ בעניין זה, אינה חריגה, והרגולטורים בכל העולם לא יצאו עדיין בהודעה או הכוונה למבטחים בנושא החריג. כן נשמעו דעותיהם של יועצי הביטוח פירר ואורלנד על ההשפעה שתהיה לחריגים אלה על ביטוחי חבויות לרבות ביטוחי נושאי משרה, וביטוחי אחריות מקצועית. הייתכן שהחריג ירוכך במו"מ בסוגים מסוימים (למשל ביטוחי מעבידים) וייתכן שכוחות השוק פעלו, כתמיד , וימלאו את הוואקום, על ידי פוליסות חדשות לכיסוי נזקי מגפות.
ההרצאה של עו"ד פגי שרון, ממשרד לויתן, שרון ושות' סקרה את פסקי הדין הסותרים שניתנו באחרונה בעניין זכות השיבוב של מבטח זר, נושא המעניין הן את מייצגי המבטחים הזרים והן את המבטחים הישראליים, מבטחי המזיקים הנתבעים -בכוח. על פי פסק הדין בעניין VIGנ' רשות הנחלים והניקוז ,שרון שאושר בביהמ"ש העליון ב2017, המבטח הזר שאינו בעל רישיון ישראלי, אינו נכלל בהגדרת "מבטח" בחוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים(ביטוח) ולכן גם אינו נחשב כ"מבטח" לצורך חוק חוזה הביטוח , אשר העניק בסעיף 62 את זכות השיבוב כנגד המזיק. על פסק הדין נשמעה ביקורת על כך שהוא נותן פרס למזיק, מבלי שהדבר נוגע כלל לשמירה על זכויות המבוטח ואכן בבית משפט המחוזי בחיפה בעניין ARAS נ' האניה Chrisopigi (29.11.19) השמיע השופט סוקול ביקורת על ההנמקה של פסק הדין VIG , ולפי דעתו אין למנוע את השיבוב מהמבטח הזר שכן אין בכך משום פגיעה במבוטח אלא רק התעשרות שלא כדין של המזיק. לעומת זאת,ב24.11.19 ניתנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב החלטת השופטת יעל אילני בעניין טבע נ' טי אנד אם גושן ואח' ולפיה, המבוטחת (טבע) אשר תבעה את המזיק אינה יכולה לעשות כן שכן הלכת VIG בביהמ"ש העליון מנעה את השיבוב מהמבטח הזר, ואילו קביעת השופט שוורץ בביהמ"ש המחוזי באותו עניין לאפשר את תביעת המבוטח ששופה , היתה רק אמרת אגב שלא אושרה בעליון.
על שני פסקי הדין הוגשו ערעורים, ובעניין האניה אראס, התבקשה גם חוות דעתו של המפקח על הביטוח. יהיה מעניין לעקוב האם יהיה העקוב למישור.
